פסק-דין בתיק ע"פ 2447/13

השופט צ' זילברטל:

1.        ערעור זה הוגש במקורו הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין שניתנו בעניינו של המערער על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ד' רוזן). בתום שמיעת טיעוני הצדדים בדיון שקיימנו בערעור ולאחר שיח ושיג הודיע המערער כי הוא אינו עומד על ערעורו בכל הנוגע להכרעת הדין ומצמצם את טענותיו להשגה על חומרת העונש שהוטל עליו. בטרם הדיון בטענות שהועלו בגדר הערעור על גזר הדין, מן הראוי לפרט את מכלול הנסיבות, גם אם תוך התייחסות לעיקרי הדברים בלבד, שכן מדובר בפרשה מסועפת ובשורה של נתונים שיש להביאם בחשבון לעניין ערעור זה.

כתב האישום  והכרעת הדין

2.        לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הוגש כתב אישום המייחס למערער ולאדם נוסף, ד"ר עמוס בוחניק (להלן: בוחניק), שורה של עבירות מרמה, זיוף, שימוש במסמך מזויף והוצאת שיקים ללא כיסוי. כתב האישום, המחזיק עשרה אישומים, מייחס למערער ולבוחניק (להלן ביחד: הנאשמים) קבלה במרמה של כעשרה מליון ש"ח. כיוון שבפי המערער טענה לגבי קיומו של פער ענישה בלתי ראוי בינו לבין בוחניק, להלן יתוארו גם האישומים שיוחסו לבוחניק וממצאי בית המשפט לגבי היקף העבירות שעבר.

           על פי החלק הכללי שבכתב האישום המתוקן, בשנת 2009 גמלה בלבו של המערער ההחלטה לקבל במרמה כספים מאנשי עסקים שונים על ידי כך שהציג עצמו בכזב כאיש עסקים ויזם המפתח מוצרים טכנולוגיים, כאשר בפועל המערער לא המציא ולא פיתח אף מוצר שכבר פעל בהצלחה. שני הנאשמים רשמו חברה בשם SAFE SKY (להלן: החברה), כשבעל המניות בה היה בוחניק, רופא שיניים במקצועו ואיש עסקים שהיו לו מוניטין בקרב הקהילה העסקית בארץ. במסגרת תוכניתו של המערער לקבל במרמה כספים, פרסמה החברה הודעה ולפיה פיתחה מדבקה ייחודית שבכוחה לזהות מבעוד מועד התקפי לב, בעוד שמוצר כאמור כלל לא פותח. עוד פורסם ביוזמת הנאשמים, כי חברת ענק בינלאומית (MSI) חתמה עימם על חוזה שלפיו תקבל ממנה החברה מיליארדי שקלים בעבור מכירת הזכויות באותה מדבקה. במסגרת פעילותם, שכרו הנאשמים שירותי משרד יחסי ציבור והמשיכו בפעילויות שונות לשם גיוס משקיעים בחברה, פעילויות שכללו הצגת מצגי שווא. בין היתר הוצגו על ידי הנאשמים המצגים הכוזבים הבאים: לחברה הון ומשאבים והיא מקיימת קשרים עסקיים חובקי עולם; החברה משווקת ברחבי העולם בהצלחה מוצרים טכנולוגיים מתקדמים וחדשניים וחתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם חברות זרות בהיקפים של מיליארדי דולרים. בגדר כך נטען עוד, כי המערער זייף מסמכים ובהם כאלה הנחזים להיות מסמכים בנקאיים לצורך שכנוע יזמים להשקיע בפרויקטים של החברה; הודפסו חוברות מהודרות המתארות את המוצרים הנ"ל ופיתוחם; החברה שכרה משרדים מפוארים, התקשרה עם עורכי דין, אנשי יחסי ציבור, רואי חשבון ונעזרה באנשי מינהלה, גרפיקאים, אנשי מחשבים ואחרים; הנאשמים קשרו קשר ראשוני עם חברות בעלות שם והציגו זאת בפני משקיעים פוטנציאליים כהתקשרות חוזית עם אותן חברות. בנוסף, הנאשמים רכשו סחורות ושירותים בשווי כולל של מאות אלפי שקלים באמצעות המחאות בנקאיות מזויפות או שאין להן כיסוי.

3.        באישום הראשון יוחסה לנאשמים עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:החוק). בין היתר נטען, כי הנאשמים הציגו בפני יזם בשם ברט המלי מצג שווא לפיו החברה משווקת ברחבי העולם טלפון סלולארי מתקדם בעל נתונים ייחודיים, המאפשר לנהל שיחות מכל מקום בעולם במשך 200 דקות, כשעלות ייצורו 5 דולר בלבד. על יסוד מצג השווא, ומצגים כוזבים נוספים, השקיע המלי במיזם סכום של  500,000 ש"ח.

           בית המשפט המחוזי הרשיע באישום זה את שני הנאשמים על כך שקיבלו במרמה מהיזם סך של 500,000 ש"ח.

4.        באישום השני נטען, כי הנאשמים הציגו בפני נציגו של משקיע אמריקני מצג שווא ולפיו החברה משווקת טלפון סלולארי מתקדם, שפיתוחו הושלם, ושניתן באמצעותו לנהל שיחות ללא מגבלת זמן ובכל מקום בעולם בעלות חודשית של 50 דולר. על יסוד מצגים אלה התקשר המשקיע האמריקני בהסכם עם הנאשמים, מסר להם סכום של 100,000 ש"ח ושתי המחאות נדחות על סך 400,000 ש"ח. באישום זה יוחסו לנאשמים עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

           בהכרעת הדין נקבע לגבי אישום זה, כי שני הנאשמים ביצעו את העבירות המיוחסות להם.

5.        באישום השלישי, המיוחס למערער בלבד, נטען כי בראשית שנת 2006 פנה המערער אל אדם בשם דוד ספקטור בבקשה שזה יסייע לו להשתלב בקהילה העסקית בישראל בהיותו איש עסקים אמיד המחזיק סכומי כסף נכבדים בחשבונות בנק זרים והזקוק לשיקום תדמיתו (אותה עת היה המערער אסיר). השניים חתמו על הסכם למתן שירותי יעוץ בתמורה לכ-200,000 דולר לשנה, כאשר המערער כלל לא התכוון לשלם לספקטור עבור שירותיו. המערער מסר לספקטור שלושה שיקים (בסכומים של 270,00 אירו, 296,000 ש"ח ו-160,000 ש"ח) שנמשכו על ידי חברות שונות ביודעו כי לשיקים אלה אין כיסוי. בשנת 2009 שוב פנה המערער לספקטור במטרה לשכור את שירותיו כיועץ לחברה ולעצמו. המערער התחייב לשלם לספקטור את חובו בגין השירותים שקיבל בשנת 2006 בסך 270,000 אירו. בשל התחייבות זו הסכים ספקטור לייצג את החברה במשא ומתן עסקי לרכישת חברת תקשורת, משא ומתן שנוהל רק לשם האדרת שמה והמוניטין של החברה, ועל אף שהמערער ידע שבידי החברה לא מצוי ההון הנדרש לצורך ביצוע אותה רכישה. באישום זה יוחסו למערער עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושלוש עבירות של הוצאת שיק ללא כיסוי, לפי סעיף 432(א) לחוק.

           המערער הורשע בגדרו של האישום הנ"ל בעבירה של קבלת דבר במרמה בכך שבמהלך שנת 2006 קיבל ממר ספקטור שירותי יעוץ בסך כולל של 270,000 אירו מבלי שהיתה לו כוונה לשלם עבורם. באשר לעבירות של הוצאת שיק ללא כיסוי, הסכימה המשיבה כי אין מקום להרשיע את המערער בהן כיוון שלא היה מדובר בהמחאות שנמשכו על ידי המערער.

6.        באישום הרביעי תואר עניינו של משקיע נוסף שנפל ברשתם של הנאשמים - א.א. (שהוטל איסור פרסום על שמו). הנאשמים הציגו בפניו של א.א., שהכיר עוד קודם לכן את בוחניק, אפשרות להשקיע במיזם חדשני של החברה בתחום רפואת השיניים ובמיזם נוסף בתחום התקשורת הלוויינית. בקשר לכך העביר א.א. לנאשמים סכום של 100,000 דולר. בהמשך הציגו הנאשמים בפני א.א. מיזמים נוספים אותם מפתחת החברה, כביכול, ובגדר כך אף הציגו בפניו מסמכים מזויפים הנחזים להיות חוזים שחתמה החברה עם גופים שונים בקשר עם אותם מיזמים. בסך הכל העביר א.א., על יסוד מצגי השווא, סך של שבעה מליון ש"ח. בין היתר הציגו הנאשמים ל-א.א. מסמך כוזב הנחזה להיות מסמך הבנות בין החברה לבין חברה עולמית בשם "נוברטיס", לפיו "נוברטיס" רכשה את הזכויות במיזם רפואת השיניים, כמו גם מסמך כוזב בדבר העברה בנקאית על סך 1.5 מיליארד דולר מחברת "נוברטיס" לחשבון החברה ומסמכים מטעים וכוזבים אחרים, ביניהם מסמכים שכביכול הציגו העברות כספים לחשבונותיו של א.א. כתשואה על השקעותיו, על אף שלחברה כלל לא היו רווחים. באישום זה יוחסו לנאשמים חמש עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות וחמש עבירות של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות. עוד יוחסו לנאשמים עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והוצאת שיק ללא כיסוי.

           המערער הורשע בגין האישום האמור בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בקשר עם קבלת סכומים שונים מהמתלונן א.א., העולים על סך כולל של 5 מיליון ש"ח. המערער הורשע גם בעבירה של הוצאת שיק ללא כיסוי בכך שמסר למתלונן הנ"ל שיק על סך 2.3 מיליון דולר של הונג קונג ושיק על סך 10 מיליון ש"ח, מבלי שהיה כיסוי להמחאות אלה. בנוסף הורשע המערער בעבירות של זיוף מסמך ושימוש בו בכך שזייף מסמך העברה בנקאית על סך 6 מיליון דולר של ארה"ב והציגו למתלונן. גם בוחניק הורשע בגדר אישום זה בעבירה של קבלת דבר במרמה, אך זאת ביחס לסכום של 296,000 דולר שהתקבלו במרמה מהמתלונן. בוחניק גם הורשע בעבירה של הוצאת שיק ללא כיסוי בגין המחאה בסך 10 מיליון ש"ח שנמסרה למתלונן.

7.        באישום החמישי מתוארים מצגי שווא שהציגו הנאשמים בפני רופא שיניים בשם ד"ר גבריאל סאבין, שהביאו את ד"ר סאבין ואת שותפו לעסקים, מר יוסף שקלים, להשקיע במיזמים שונים של החברה סכום של כ-1.4 מיליון ש"ח. בנוסף עשו הנאשמים שימוש במסמכים מזויפים בכוונה לרמות והעבירו לשני המשקיעים הנ"ל המחאות על סך 5 מיליון דולר כל אחת (הנחזות להיות תשואה על ההשקעה) ביודעם כי אין להמחאות כיסוי וכי החברה כלל לא הרוויחה. לפיכך יוחסו לנאשמים באישום זה עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ארבע עבירות של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות ושתי עבירות של הוצאת שיק ללא כיסוי.

           בגדר אישום זה המערער הורשע בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בגין קבלת סכומים שונים מד"ר סאבין וממר שקלים (520,000 ש"ח סך הכל). כמו כן הורשע המערער בעבירה של הוצאת שיק ללא כיסוי בגין משיכת שתי המחאות על סך 5 מיליון דולר כל אחת. עוד נקבע, כי המערער עשה שימוש במסמכים מזויפים, מסמכי העברות כספים על סכומים גבוהים ביותר. בוחניק הורשע בגדר אישום זה בעבירה של הוצאת שיק ללא כיסוי בגין שתי ההמחאות הנ"ל.

8.        באישום השישי נטען כי המערער הציג בפני ד"ר נחמן ברגר, שהכיר את ד"ר סאבין, אפשרות להשקיע בחברה תוך הצגת תמונה עסקית כוזבת לפיה החברה מחזיקה בסכומי כסף עצומים בחשבון בנק בהונג קונג. הנאשמים נפגשו מספר פעמים עם ד"ר ברגר במשרדי החברה ברמת גן והציעו לו להשקיע במיזם חדשני בתחום רפואת השיניים. בין היתר הוצג בפני ד"ר ברגר מצג שווא לפיו חברת "נוברטיס" רכשה את הזכויות במיזם האמור, ובכלל זה הוצג מסמך כוזב הנחזה להיות העברה בנקאית על סך 1.5 מיליארד דולר מחברת "נוברטיס". עוד הציגו הנאשמים בפני ד"ר ברגר מיזם העוסק בלוחות פאנל סולאריים. ד"ר ברגר העביר לידי הנאשמים, במישרין או לחשבון החברה, סכום כולל של 722,400 דולר.

           בית המשפט המחוזי מצא כי לא ניתן לקבוע במידת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשמים הציגו בפני ד"ר ברגר מצגי שווא קודם להשקעתו בחברות שבשליטתם, ולפיכך זיכה את שניהם מחמת הספק מהעבירות שיוחסו להם באישום השישי.

9.        באישום השביעי נטען, כי החברה, בהוראת הנאשמים, הזמינה שירותי טיסות ותיירות מחברת "דיזנהאוז יוניטורס בע"מ". הנאשמים קיבלו את השירותים ולא שילמו בעדם, ואגב כך מסרו שתי המחאות ללא כיסוי, כאשר בעת מסירתן ידעו הנאשמים שאין חובה לפרען - המחאה על סך 700,000 דולר של הונג קונג והמחאה על סך 150,000 ש"ח. עוד יצרו הנאשמים מצג שווא כלפי "דיזנהאוז" לפיו החברה מניבה רווחים עצומים ותפרע את חובותיה. לפיכך נטען, כי הנאשמים עברו עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושתי עבירות של הוצאת שיק ללא כיסוי.

           בהכרעת הדין נקבע, כי יש לזכות את הנאשמים מחמת הספק מהעבירה של קבלת דבר במרמה. בצד זאת, הנאשמים הורשעו בעבירה אחת של הוצאת שיק ללא כיסוי, והמערער הורשע בעבירה נוספת של הוצאת שיק ללא כיסוי, לגביה נקבע כי בוחניק זכאי מחמת הספק.